מאגר מידע
מאגר מידע > דתות והגות דתית > יהדות > הגות דתית-יהודית
מאגר מידע > יהודים בתפוצות > יהדות אשכנז

קידוש השם במאות הי"א והי"ב: בין אשכנז לארצות האסלאם: ז. הזיקה אל המורשת הארץ ישראלית | מחבר: אברהם גרוסמן

מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח

למרכז היהודי באשכנז היתה במאות הי'-הי"א זיקה הדוקה אל המרכז הארץ ישראלי, יותר מאשר למרכזים היהודיים שבספרד ובצפון אפריקה. נושא זה נידון הרבה בספרות המחקר, ולא אשוב לעסוק בו כאן.47 בשני תחומים ניכרה עדיין השפעה זו בסוף המאה הי"א: א - זיקה לפיוט הארץ ישראלי; ב - זיקה למנהג הארץ ישראלי. אחד מחכמיה של אשכנז בסוף המאה הי"א פנה בשאלות אל הגאון הארץ ישראלי בשנות השבעים שלהמאה הי"א. חיבורים ארץ ישראליים קדומים היו באותה עת באשכנז, ובהם גם "ספרהמעשים" (או "המעשיות").48

אחד הספרים שנקשרו באשכנז הקדומה עם המורשה הארץ ישראלית הוא ספר יוסיפון.הוא נתפס כספר קדום וקדוש, ושימש כמקור העיקרי לחכמי אשכנז באותה עת להכרתם ולהערכתם של אירועים היסטוריים מימי הבית השני. על מקומו החשוב במורשתם של חכמי גרמניה וצרפת תעיד העובדה שרבנו גרשום מאור הגולה העתיקו במו ידיו, כפי שעשה למקרא, למשנה ולתלמוד, כדי לקבוע את נוסחם המחייב כחלק מן הקנון הספרותי המקודש. גם רש"י הסתמך על ספר זה בפירושיו וייחס לו ערך רב, בדומה לספרי המדרש.ר' יוסף קרא, חברו של רש"י, ור' שמעיה, תלמידו המובהק של רש"י, הרבו להסתמך עליו בבואם לפרש את הפיוטים וייחסו לו ערך היסטורי ראשון במעלה.49

בסוף ספר יוסיפון מתוארת ההתאבדות של אלעזר בן יאיר ואנשיו במצדה והריגת בני משפחותיהם במו ידיהם, כמעשה של גבורה. אלעזר בן יאיר אף מתואר שם כאיש גיבור וירא שמים. לדעתי, זהו המקור העיקרי שהשפיע על בני הקהילות באשכנז לשחוט את נשותיהם ואת בניהם בגזרות תתנ"ו.

מעשה ההתאבדות ההמוני במצדה, כדי שלא ליפול בידי הרומאים, אינו האירוע היחיד מסוג זה שהתרחש במהלך המרד הגדול ברומאים. קדמה לו התאבדות המונית דומה בגמלא שבגליל. על פי תיאורו של יוסף בן מתתיהו, מספר המתאבדים עם נשיהם וילדיהם היה חמשת אלפים. מכאן עולה, שההשקפה שמותר לאדם להרוג את עצמו ואת בני משפחתו כדי שלא ליפול בשבי אויב שיחלל את כבודם, היתה מקובלת בקרב חוגים מסוימים בארץ ישראל. כאמור, עקבותיהם של מנהגים ומסורות ארץ ישראליים נתגלו באשכנז הקדומה וייתכן מאוד שגם בתחום זה של קידוש השם, כפי שמצאנוהו באשכנז, לפנינו מסורת ארץ ישראלית קדומה.

אם הנחתנו זו נכונה, ייתכן שההשוואות החוזרות ונשנות בכרוניקות על גןרות תתנ"ו עם מקדשי השם שחיו בתקופת בית שני אינן מקריות. כגון : " ועתה נבלעה חכמתם ונהיו לכליה כבני ירושלים בחורבנם" (מהדורת הברמן, עמ' ל); "כי מיום שחרב בית המקדש שני לא היו כמותם בישראל ואחריהם לא יהיה כן" (שם, עמ' לב); וכאלה נוספים. במיוחד אמורים הדברים בפיוטים שנכתבו על הגזרות הללו בידי חכמים בני אותו דור. הפיוטים הללו מתארים את ההרג בשנת תתנ"ו במטבעות הלשון שהנביא ירמיהו תיאר בהן את חורבן ירושלים ובאלו המצויות בספרות המדרש בתיאור חורבן הבית השני. מגנצא אף מכונה לעתים קרובות בכרוניקות הללו "בת ציון" - כגון: "ויצא מבת ציון כל הדרה היא מגנצא" (שם, עמ' ל); "ובני ציון היקרים בני מגנצא נתנסו בעשרה נסיונות" (שם,עמ' לא)50

אומנם, גם בארצות האסלאם זכה ספר יוסיפון לתפוצה והוא אף תורגם לערבית,51 אך לא מצינו שעשו בו שימוש מרובה כבארצות אשכנז במאה הי"א, ומה שחשוב יותר לענייננו: לא מצינו שייחסו לו בארצות האסלאם אותה סמכותיות והילת זוהר כפי שייחסו לו באשכנז. ייתכן שבעובדה זו יש לתלות גם את צמצום השימוש ביוסיפון באשכנז החל מאמצע המאה הי"ב. זהו הזמן שבו חדרה תורתם של חכמי ספרד לצרפת, ובמידה מסוימת גם לאשכנז, והשפיעה שם השפעה של ממש.

השפעתם של ספר יוסיפון ושל האגדה על התרבות של יהודי ספרד היתה קטנה לאין ערוך מהשפעתם על התרבות והעולם המנטלי של יהודי אשכנז, וזהו גורם כבד משקל ביחס השונה אל קידוש השם בשני המרכזים.

לחלקים נוספים של המאמר:

קידוש השם במאות הי"א והי"ב: בין אשכנז לארצות האסלאם
קידוש השם במאות הי"א והי"ב: בין אשכנז לארצות האסלאם: א. השפעת האידיאלים הדתיים שבסביבה הנוכרית: מרטירולוגיה מול תקיה
קידוש השם במאות הי"א והי"ב: בין אשכנז לארצות האסלאם: ב. היחס אל הדת הנוצרית ואל הדת המוסלמית
קידוש השם במאות הי"א והי"ב: בין אשכנז לארצות האסלאם: ג. היחס אל התרבות הנוצרית והמוסלמית
קידוש השם במאות הי"א והי"ב: בין אשכנז לארצות האסלאם: ד. תהליך ההמרה ומעמדם של המומרים
קידוש השם במאות הי"א והי"ב: בין אשכנז לארצות האסלאם: ה. היחס אל האגדה
קידוש השם במאות הי"א והי"ב: בין אשכנז לארצות האסלאם: ו. הזיקה אל הרציונליזם
קידוש השם במאות הי"א והי"ב: בין אשכנז לארצות האסלאם: ז. הזיקה אל המורשת הארץ ישראלית (חלק זה)

הערות שוליים:

    47 על סוגיה זו ראה: גרוסמן, ארץ ישראל, ושם ספרות קודמת; תא-שמע; תא-שמע, מנהג, מפתחות,עמ' 355, ערך: ארץ ישראל, השפעתה על מנהג אשכנז; בונפיל; גרוסמן , אימתי.
    48. ראה גרוסמן , אשכנז, עמ' 377, 387, 391, 426
    49. על השימוש בספר יוסיפון בגרמניה ובצרפת במאה הי"א והערך הרב שיוחס לו, ראה בשני מאמרי הנזכרים לעיל, הערה 1.
    50. אין להקשות על הנחתנו זאת, שספר יוסיפון הוא ששימש תקדים למקדשי השם באשכנז, מהעובדה שאין הוא נזכר במפורש בכרוניקות על הערות בתתנ" ו. כותבי הכרוניקות הללו לא ציינו למקורותיהם גם ביחס לספרים אחרים, ובהם המקרא, התלמוד והמדרש, גם כשברור לחלוטין שעשו בהם שימוש.
    51 ראה סלע; סלע, יוסיפון.

    קיצורים ביבליוגרפיים

    אבולעפיה A.S. Abulafia, "The Interrelationship between the Hebrew Chronicles of the First Crusade", Journal of Semitic Studies 27 (1982), pp. 221-239.

    אבן עקנין ר' יוסף בן יהודה בן יעקב אבן עקנין, התגלות הסודות והופעת המאורות, פירוש שיר השירים, מהדורת א"ש הלקין, ירושלים תשכ"ד.

    אורבך א"א אורבך, בעלי התוספות, ירושלים תש"מ.

    אורבך, ערוגות --, ספר ערוגת הבשם לר' אברהם בר' עזריאל, ד, ירושלים תשכ"ג.

    בונפיל ר' בונפיל, "בין ארץ ישראל לבין בבל", שלם ה (תשמ"ז), עמ' 30-1.

    ביינארט ח' ביינארט, "דמותה של החצרנות היהודית בספרד הנוצרית", קבוצות עילית ושכבות מנהיגות, החברה ההיסטורית הישראלית, ירושלים תשכ"ז, עמ' 71-55.

    בן-ששון מ' בן-ששון, "לזהותם היהודית של אנוסים – עיון בהשתמדות בתקופת האלמוחדון", פעמים 42 (תש"ן), עמ' 37-16.

    בן ששון, דור ח"ה בן ששון, "דור גולי ספר על עצמו", ציון כו (תשכ"א), עמ'

    64-23. מצוי באוסף מאמריו: רצף ותמורה, בעריכת י' הקר,

    תל-אביב תשמ"ד, עמ' 238-198.

    בער י' בער, "גזירת תתנ"ו", ספר אסף, ירושלים תשי"ג, עמ' 140-126, ובאוסף מאמריו: מחקרים ומסות בתולדות עם ישראל, ב, ירושלים תשמ"ו, עמ' 161-147.

    בער, ספרד --, תולדות היהודים בספרד הנוצרית, ירושלים תשכ"ה.

    בער, רש"י --, "רש"י והמציאות ההיסטורית של זמנו", תרביץ כ (תש"ט), עמ' 332-320, ובאוסף מאמריו: מחקרים ומסות בתולדות עם ישראל, ב, ירושלים תשמ"ו, עמ' 174-162.

    ברגר D. Berger, "From Crusades to Blood Libels to Expulsions: Some New Approaches to Medieval Antisemitism", Second Annual Lecture of the V.J. Selmanowitz Chair of Jewish History, Touro Cellege, New York 1997, pp. 1-29.

    ברגר, יהדות ---. "Judaism and General Culture in Medieval and Early Times", in: Judaism's Encounter with Other Cultures, ed. J.J. Schachter, New Jersey 1997, pp. 60-142.

    ברגר, נצחון ---, The Jewish Christian Debate in the High Middle Ages, Philadelphia 1969.

    גויטיין ש"ד גויטיין, התימנים, ירושלים תשמ"ג.

    גולדסטין S. Goldstein, Suicide in Rabbinic Literature, New Jersey 1989.

    גולדשמידט סדר הקינות לתשעה באב כמנהג פולין, מהדורת ד' גולדשמידט, ירושלים תשכ"ח.

    גרוס א' גרוס, "על התסמונת האשכנזית של קידוש השם בפורטוגל בשנת 1497", תרביץ סד (תשנ"ה), עמ' 114-83.

    גרוסמן א' גרוסמן, "שורשיו של קידוש השם באשכנז הקדומה", קדושת החיים וחירוף הנפש, בעריכת י' גפני וא' רביצקי, ירושלים תשנ"ג, עמ' 99-130.

    גרוסמן, אימתי --, "אימתי פסקה ההגמוניה הארץ ישראלית באיטליה", משאת משה, ספר יובל למשה גיל בעריכת ע' פליישר ואחרים, ירושלים ותל אביב תשנ"ח, עמ' 157-143.

    גרוסמן, ארץ ישראל --, "זיקתב של יהדות אשכנז הקדומה אל ארץ ישראל", שלם ג (תשמ"א), עמ' 92-57.

    גרוסמן, אשכנז --, חכמי אשכנז הראשונים, ירושלים תשמ"ט.

    גרוסמן, צרפת --, חכמי צרפת הראשונים, ירושלים תשנ"ז.

    גרוסמן, תהלים --, "פירוש רש"י לתהלים והפולמוס היהודי-הנוצרי", מחקרים במקרא ובחינוך, ספר יובל לפרופ' משה ארנד, בעריכת ד' רפל, ירושלים תשנ"ו, עמ' 74-59.

    גרמניה יודאיקה Germania Judaica, I, Tubingen 1963.

    דהאן G. Dahan, Les inellectuels chretitens et les Juifs au Moyen Age, Paris 1990.

    הברמן א"מ הברמן (מהדיר), ספר גזירות אשכנז וצרפת, ירושלים תשל"א.

    הירשברג ח"ז הירשברג, תולדות היהודים באפריקה הצפונית, א, ירושלים תשכ"ה, עמ' 102-84, 151-148.

    הלקין א"ש הלקין, "לתולדות השמד בימי האלמוחדין",

    The Joshua Starr Memorial, Volume, New York 1953, pp. 101-110

    הקר י' הקר, "לגזירות תתנ"ו", ציון לא (תשכ"ו), עמ'

    231-225.

    הקר, קידוש השם --, "כלום הועתק קידוש השם אל תחום הרוח לקראת העת החדשה, קדושה החיים וחירוף הנפש, עמ' 232-221.

    וידר נ' וידר, השפעות איסלמיות על הפולחן היהודי, אוקספורד 1947.

    חזן R. Chazan, European Jewry and the First Crusade, Berkeley 1987.

    טויטו א' טויטו, "שיטתו הפרשנית של רשב"ם על רקע המציאות ההיסטורית של זמנו", עיונים בספרות חז"ל במקרא ובתולדות ישראל, מוקדש לפרופ' ע"צ מלמד, בעריכת י"ד גילת ואחרים, רמת-גן תשמ"ב, עמ' 74-48.

    יובל י"י יובל, "הנקם והקללה, הדם והעלילה (מעלילות קדושים לעלילות דם)", ציון נח (תשנ"ג), עמ' 90-33.

    כהן, ג' ג' כהן, "גזירות תתנ"ו – המאורעות והעלילות: סיפורי קידוש השם בהקשרם התרבותי-החברתי", ציון נט (תשנ"ד), עמ' 208-169.

    כהן, האחים J. Cohen, The Friars and the Jews, Ithaca 1982.

    כהן, ג"ד G. D. Cohen, Messianic Postures of Ashkenazim and Sephardim, The Leo Baeck Memorial Lecture 9 (1967), pp. 117-156.

    כה, כרוניקות --, "The Hebrew Crusade Chronicles and the Ashkenazic Tradition", Minhah le-Nahum, ed M. Brettler and M. Fishbane, Sheffield 1993, pp. 36-53.

    כ"ץ י' כ"ץ, "בין תתנ"ו לת"ח-ת"ט", ספר יובל לכבוד י' בער, בעריכת ש' אטינגר ואחרים, ירושלים תשכ"א, עמ' 337-318.

    כ"ץ, בין --, בין יהודים לגויים, ירושלים תשכ"א, עמ' 97-89.

    לבציון נ' לבציון, "המרות דם והתאסלמות בימי-הביניים: מה בין יהודים לנוצרים?", פעמים 42 (תש"ן), עמ' 15-8.

    לואיס B. Lewis, The Jew of Islam, New Jersey 1984, pp.

    82-84.

    לנדס R. Landes, "The Massacres of 1010: On the Origins of Popular Violence in Western Europe", From Witness to Witchraft: Jews and Judaism in Medieval Christian Thought, ed. J. Cohen, Wiesbaden 1996, pp. 79-112.

    מרקוס I.G. Marcus, "Story, History and Collective Memory: Narrativity in Early Ashkenazic Culture", Prooftexts 10 (1990), pp. 365-388.

    מרקוס, ר' אמנון א' מרקוס, "קידוש השם באשכנז וסיפור רבי אמנון ממגנצא", קדושת החיים וחירוף הנפש, בעריכת

    י' גפני וא' רביצקי, ירושלים תשנ"ג, עמ' 147-131.

    סולוביצ'יק H. Soloveitchik, "Religious Law and Change: The Ashkenazic Medieval Example", AJS Review 12 (1987), pp. 205-221.

    סולוביצ'יק, ס"ח ---, Three Theme in the Sefer Hasidim, AJS Review 1 (1976), pp. 311-357.

    סולוביצ'יק, בין ח' סולוביצ'יק, "בין חבל ערב לחבל אדום", קדושת החיים וחירוף הנפש, בעריכת י' גפני וא' רביצקי, ירושלים תשנ"ג, עמ' 152-149.

    סטרומזה ש' סטרומזה, "על אינטלקטואלים יהודים מומרים בימי-הביניים המוקדמים תחת שלטון האסלאם", פעמים 42 (תש"ן), עמ' 75-61.

    סלע ש' סלע, "על שני סיפורים מקבילים ב'ספר יוסיפון' העברי ובנסחיו בערבית", פעמים 45, תשנ"א, עמ'

    70-58.

    סלע, יוסיפון --, ספר יוסיפון ומקורות מקבילים בערבית ובערבית-יהודית, עבודה לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה של אוניברסיטת תל-אביב, תשנ"א.

    ספטימוס B. Septimus, "Narnoni and Shem Tov on Martyrdom", Studies in Medieval Jewish History and Literature, ed. I. Twersky, 2, Cambridge, Mass. 1984, pp. 447-455.

    ספרסטין M. Saperstein, "A Sermon on the Akedah from the Generation of the Expulsion and Its Implications for 1391", Studies in the History of the Jewish People Presented to Professor Haim Beinart, et. A. Mirski et al., Jerusalem 1991, pp. 103-104.

    סאות'רן R. W. Southern, The Making of the Middle Ages, London 1967.

    פה"מ פירוש הרמב"ם למשנה, מהדורת הרב י' קאפח, ירושלים תשכ"ט.

    צימלס H. J. Zimmels, Ashkenazim and Sephardim, London 1958.

    קורקוס ד' קורקוס, "לאופי יחסם של שליטי האלמוחדון ליהודים", ציון לב (תשכ"ז), עמ' 160-137.

    רמב"ם, איגרות איגרות הרמב"ם, מהדורת י' שילת, א, ירושלים תש"ן.

    רמב"ם, הקדמות הקדמות הרמב"ם למשנה, מהדורת י' שילת, ירושלים תשנ"ב.

    רמב"ם, תשובות תשובות הרמב"ם, מהדורת י' בלאו, ירושלים תש"ך.

    רמ"ה כתאב אלרסאייל, מהדורת י' בריל, פריס תרל"א.

    רס"ג סידור רב סעדיה גאון, מהדורת י' דודזון ואחרים, ירושלים תשל"ט.

    רש"י תשובות רש"י, מהדורת י"ש אלפנביין, ניו-יורק תש"ג.

    שוורצפוקס ש' שוורצפוקס, "מקומם של מסעי הצלב בדברי ימי ישראל", תרבות וחברה בתולדות ישראל בימי-הביניים, קובץ מאמרים לזכרו של ח"ה בן-ששון, בעריכת ר' בונפיל ואחרים, ירושלים תשמ"ט, עמ'

    267-251

    שלוסברג א' שלוסברג, "יחסו של הרמב"ם אל האסלאם", פעמים 42 (תש"ן), עמ' 60-38.

    שפיגל ש' שפיגל, "מפתגמי העקדה", ספר היובל לכבוד מ"מ קפלן, ניו-יורק תשי"ג, עמ' רסח-רפז.

    שפרבר ד' שפרבר, מנהגי ישראל, א, ירושלים תשמ"ט.

    שצמילר י' שצמילר, "לתמונת המחלוקת הראשונה על כתבי הרמב"ם", ציון לד (תשכ"ט), עמ' 144-126.

    תא-שמע י' תא-שמע, ביקורת על "חכמי אשכנז הראשונים", קרית ספר נו (תשמ"א), עמ' 352-344.

    תא-שמע, מנהג --, מנהג אשכנז הקדמון, ירושלים תשנ"ב.


ביבליוגרפיה:
כותר: קידוש השם במאות הי"א והי"ב: בין אשכנז לארצות האסלאם: ז. הזיקה אל המורשת הארץ ישראלית
מחבר: גרוסמן, אברהם
תאריך: אביב תשנ"ח , גליון 75
שם כתב עת: פעמים : פרקי עיון במורשת ישראל במזרח
הוצאה לאור : מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח
בעלי זכויות: מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח
הערות: 1. פעמים הינו רבעון בין-תחומי לחקר קהילות ישראל במזרח, מיטב ההישגים המדעיים החדשים בכל התחומים של יהדות ספרד, אגן הים התיכון והמזרח בכתיבה בהירה ובליווי איורים רבים.
| גרסת הדפסה | העתק קטע למסמך עריכה | הצג פריטים דומים |

אטלס תולדוט | לקסיקון תולדוט

תולדוט אתר ההיסטוריה מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית